בכנס האונקולוגי הגדול והחשוב בעולם, ASCO 2026, הוצגו תוצאות של מחקר חדש בשם RASolute, שעורר לא מעט עניין בקהילה הרפואית. המחקר בוחן תרופה חדשה לסרטן הלבלב, שהוא כידוע אחד הגידולים המורכבים והמאתגרים ביותר לטיפול. במשך שנים אפשרויות הטיפול בסרטן הלבלב היו מצומצמות יחסית, ולכן כל התקדמות משמעותית בתחום הזה מושכת כמובן תשומת לב רבה. הנתונים החדשים שעולים מהמחקר אמנם אינם סוף פסוק, אבל הם בהחלט מצביעים על כך שייתכן שבקרוב תעמוד לרשותנו תרופה שתוכל, סוף סוף, לשפר בצורה דרמטית את ה

המפגש עם האונקולוג במרפאה הוא כמעט תמיד רגע טעון. הוא מלווה בלחץ נפשי עצום, הצפה של מושגים רפואיים מורכבים שנשמעים כמו שפה זרה, וזמן קצוב של ביקור. מטופלים רבים ובני משפחותיהם יוצאים מהחדר בתחושה שהם שכחו לשאול חצי מהדברים שרצו, או שהם לא לגמרי בטוחים מה הצעד הבא. כדי לא ללכת לאיבוד בתוך ההצפה הזו, המפתח הוא להגיע מוכנים. ככל שתהיו מאורגנים יותר, כך תהפכו לשותפים אקטיביים וממוקדים יותר בהחלטות על הגוף והבריאות שלכם. הנה מדריך פרקטי שיעזור לכם לעשות סדר לקראת הביקור הבא. מארגנ

בעולם הרפואה, ובמיוחד באונקולוגיה, אבחנה של מחלה מביאה איתה המון סימני שאלה, לחץ ותחושה שהקרקע נשמטה לנו פתאום מתחת לרגליים. ברגעים האלו, אחת השאלות שעולות הכי הרבה בקרב מטופלים ובני משפחה היא: "האם כדאי לנו לשמוע דעה נוספת? ואם כן, איך הרופא המטפל שלנו יגיב?" בואו ננסה לעשות סדר בנושא המורכב והרגיש הזה, ונבין מתי זה נכון, למה זה חשוב, ואיך זה בכלל באמת עובד. אז למה בכלל ללכת לחוות דעת שנייה? קודם כל כדאי להזכיר שרפואה היא לא מתמטיקה. באונקולוגיה המודרנית יש לעיתים קרובות מספ

כשאנחנו יושבים במרפאה ואני ממליצה על טיפול מסוים, המטרה של כולנו היא להתחיל אותו כמה שיותר מהר. אבל לפעמים, בין הרגע שבו סיכמנו על תוכנית הטיפול לבין הרגע שבו האחות ביום האשפוז מחברת את העירוי, עובר זמן שמרגיש כמו נצח. למה זה קורה? חשוב לי שתכירו את התהליך. לא כדי להרתיע, אלא כדי להוריד את רמת החרדה ולתאם ציפיות. סל התרופות וההנחיות הקליניות מדי שנה נכנסות לסל הבריאות תרופות חדשות ופורצות דרך (אתם יכולים להראות את הפוסט שלי על סל התרופות האחרון כאן). אבל, לכל תרופה יש "התוויה

בשיחות במרפאה אנחנו מדברים הרבה על פרוגנוזה, על אחוזי הצלחה ועל "תגובה לטיפול". אבל יש דבר אחד שקשה לשים עליו מספרים בבדיקות דם או בהדמיות, ובכל זאת הוא מהחשובים ביותר: איכות החיים – איך נראה היום-יום שלנו, ומה באמת אפשר לעשות בו. המרדף אחרי ה"עוד קצת" לא פעם הרפואה המודרנית מציעה "עוד אפשרות": עוד קו טיפולי, טיפול במסגרת מחקר, או חזרה לתרופה שעזרה בעבר. על הנייר זה יכול להוסיף חודש או חודשיים לחיים. זה הרבה. אבל לפעמים המחיר נמצא בתופעות הלוואי – וזה מחיר שלא תמיד רואים מיד.

מטופלים רבים פוגשים אותי במרפאה ושומעים את המשפט: "אני צריכה להעלות את המקרה שלך לדיון בפורום". לעיתים זה נשמע כמו רגע מלחיץ, אבל בפועל זו הדרך שלנו לוודא שאתם מקבלים את תוכנית הטיפול המדויקת ביותר. מהו הדיון הרב-תחומי (Tumor Board)? בעולם האונקולוגיה המודרני, הטיפול הטוב ביותר נולד לעיתים קרובות מתוך שיתוף פעולה בין מומחים מתחומים שונים. הדיון הזה הוא פגישה שבועית קבועה שבה יושבים יחד אונקולוגים, כירורגים, רדיולוגים ופתולוגים כדי לבחון מקרים מורכבים. מתי מקרה מגיע לדיון?

רבים נוטים לחשוב על סרטן כעל מחלה אחת. אבל בפועל, "סרטן" הוא שם משפחה רחב למאות מחלות שונות. ההבדל העיקרי ביניהן הוא לא רק באיזה איבר הן נמצאות, אלא מאיזה סוג של תא הן התחילו. השם שניתן לגידול, למשל - קרצינומה, סרקומה או לימפומה, מעיד על המקור שלו, וזה מה שקובע כיצד נטפל בו. אז על אילו סוגי גידולים אנחנו מדברים? קרצינומה (Carcinoma) זוהי הקבוצה השכיחה ביותר של הגידולים (כ-80% מהמקרים). המקור: תאי אפיתל. אלו הם התאים שעוטפים את האיברים שלנו, מצפים את מערכת העיכול (התחום שבו אנ

הטיפול המודרני בסרטן ב-2026 הוא עוצמתי ומדויק. אבל כדי שהוא יעבוד במיטבו, אנחנו צריכים את החולים כשותפים ערניים בבית. הנה איך לנהל את התופעות הנפוצות ומתי אסור לחכות: חום וזיהומים חוק ה-38 מעלות - מערכת החיסון שלכם זקוקה להגנה מקסימלית בזמן הטיפול. נורה אדומה : חום של 38 מעלות ומעלה מחייב בדיקה מיידית. אל תיקחו אקמול ותחכו שיעבור. באונקולוגיה, חום הוא סימן אזהרה לזיהום שדורש טיפול מהיר. יש צורך לפנות בהקדם למיון מערכת העיכול (שלשולים, בחילות והקאות) בבית: ניתן לטפל בשלשולים

כשאני פוגשת מטופל לראשונה במרפאה, אני כמעט אף פעם לא רואה רק אדם אחד. יחד איתו, בתוך הדאגה ובתוך השאלות, נמצאת משפחה שלמה. לילות ללא שינה של בן/בת הזוג, החרדה של הילדים, והנכונות של האחים לעזור, כל אלה הם חלק בלתי נפרד מהטיפול האונקולוגי. באונקולוגיה המודרנית של 2026, אנחנו כבר יודעים שהטיפול במחלה לא מסתיים במרפאה או באשפוז יום. כשאני פוגשת מטופל והמעטפת המשפחתית שלו, אני רואה לנגד עיני מערכת שלמה שחייבת לעבוד בסנכרון. לפעמים עולה התחושה שהנוכחות של המשפחה היא "בונוס" נעים,

אחת השאלות הראשונות שאני נשאלת בקליניקה היא: "ד"ר, מה מותר לי לאכול?". סביב הקשר בין אוכל לסרטן צמחו אינספור תיאוריות שעלולות לייצר חרדה מיותרת. הנה המיתוסים הנפוצים ביותר, והאמת המדעית שמאחוריהם: מיתוס הסוכר: "סוכר מאכיל את הסרטן" נכון, תאי סרטן צורכים סוכר (גלוקוז) בקצב גבוה, אבל כך גם כל תא בריא בגוף שלנו במיוחד המוח והלב). האמת: אין הוכחה מדעית לכך שהימנעות מוחלטת מסוכר תרעיב את הגידול. להיפך, משטר תזונה קיצוני מדי עלול להוביל לירידה מסוכנת במשקל ולאובדן מסת שריר. השורה ה

סל הבריאות החדש מציג שינויים וחידושים משמעותיים אל מול גידולי מערכת העיכול תוך נתינת דגש מרכזי לרפואה מותאמת אישית, בדיקות וטיפולים שמתאימים בדיוק למאפיינים הביולוגיים של הגידול. הנה ריכוז העדכונים שחשוב להכיר: בדיקת MMR לכלל הגידולים – זוהי בשורה משמעותית עם השלכות רחבות: מהיום, כל מי שמתמודד עם גידול במערכת העיכול (מעי גס, קיבה, לבלב, דרכי מרה ועוד), בכל גיל ובכל שלב של המחלה, זכאי לבדיקת MMR או (MSI) במסגרת הסל. בדיקה זו מהווה את "תעודת הזהות" של הגידול ומנבאת את מידת הת

קיבלתם את תוצאות הבדיקה, פתחתם את הקובץ, והדבר הראשון שנתקלתם בו הוא רשימה של מושגים שנראים כמו שפה זרה. "קליטה פתולוגית", "האדרה", "פעילות מטבולית מוגברת"... זה הרגע שבו אתם מתחילים להילחץ. אבל רגע לפני שנבהלים, חשוב לעשות סדר. בפוסט הזה נבין מה ההבדל בין הבדיקות השונות, ולמה המילים המפחידות האלו הן למעשה כלי עבודה חיוניים עבורנו, הרופאים, כדי להתאים לכם את הטיפול המדויק ביותר. מה ההבדל בין בדיקות ההדמיה השונות? לפני שצוללים למושגים המורכבים, כדאי להבין מה כל בדיקה מנסה "לרא

מה חשוב לדעת כשמגיעים לראשונה לרופא אונקולוג? הגעתם בפעם הראשונה לרופא אונקולוג עם אבחנה של סרטן? זהו רגע מטלטל, מלא שאלות, חששות ומידע חדש. המושגים והקיצורים שצצים לפתע יכולים להרגיש כמו שפה זרה. לכן, הכנתי עבורכם מילון ראשוני שיפשט את הדברים הבסיסיים שכל אחד צריך להכיר בתחילת הדרך. מושגים בסיסיים שכדאי לדעת אבחנה - קביעת סוג המחלה על סמך בדיקות, הדמיות ולעיתים ביופסיה. ביופסיה - פעולה בה נוטלים דגימה מהרקמה החשודה שנבדקת תחת מיקרוסקופ כדי לברר אם יש סרטן. שלב (סטייג׳) -

עלייה מדאיגה בגידולי מערכת העיכול אצל צעירים לאחרונה אנחנו שומעים וקוראים לא מעט על אנשים צעירים, מתחת לגיל 50, שחולים בגידולים של מערכת העיכול. סיפורים שמתפרסמים כמו מותו לאחרונה של ג’יימס ואן דר ביק הרי הוא דוסון מ"דוסון קריק" ממחלת סרטן המעי הגס בגיל 48 מכניסים את כולנו לחרדה ולחץ. התחושה שבשנים האחרונות חלה עלייה בשיעור גידולים מערכת העיכול בצעירים מתחת לגיל 50 היא אכן נכונה ומגובה בנתונים. גידולים אלו כוללים גידולי ושט-קיבה, גידולי לבלב, סרטן כיס המרה וגידולי מעי הגס ו

בשנים האחרונות אנחנו עדים למהפכה שקטה אך דרמטית: בחלק מהגידולים של מערכת העיכול עם MMR-D / MSI-High (חסר במנגנון תיקון הטעויות ב-DNA) במחלות אלו אימונותרפיה מצליחה להביא לתגובות כל כך עמוקות עד שעולה שאלה שלא העזנו לשאול מעולם בעבר: האם אפשר לרפא סרטן בלי ניתוח? מחלה עם MSI-High או חסר בחלבוני MMR, הוא מצב ביולוגי שבו קיימת פגיעה במנגנוני תיקון ה-DNA של התא. המשמעות היא שלאורך הזמן מצטברות בתאים שנוצרים שגיאות העתקה רבות יותר ויותר, מה שמוביל לעיתים להתפתחות גידול סרטני. עד ל

מספר מחקרים ותצפיות לאורך השנים הצביעו על כך שצריכה מתונה של אספירין לאחר אבחון וטיפול בסרטן המעי הגס, יכולה להיות קשורה להישרדות טובה יותר אצל חלק מהחולים. אחד הממצאים המעניינים ביותר הוא שהשפעה הזאת לא זהה אצל כולם, אלא קשורה לשינוי גנטי במסלול ה-PI3K בתאי הגידול. אז מה זה PI3K בעצם? PI3K הוא מסלול “אותות גדילה” בתוך התא. כאשר יש בו מוטציה: התא הסרטני מקבל יותר מסרים לגדול ולהתחלק ייתכן שהוא גם רגיש יותר להשפעות אנטי-דלקתיות של אספירין כלומר האספירין לא “נלחם בסרטן” ישירות

מחקר CHALLENGE (ראשי תיבות של Colon Health and Life-Lone Exercise change) הוא מחקר מעניין (וגם ייחודי מאד בכך שלא היה ממומן על ידי חברת תרופות כלשהי), שבוצע על אוכלוסייה של כ-900 חולים. החולים גויסו למחקר בין השנים 2009 ל-2024. כל החולים שגיוסו למחקר הינם חולים עם עבר של סרטן במעי הגס (שלב 2 או שלב 3), שקבלו טיפול כימי ויכלו להכנס למחקר עד שלושה חודשים מסיום הטיפול הכימותרפי המשלים. במהלך המחקר חולקו החולים לשתי קבוצות: קבוצת המחקר – החולים קבלו תוכנית אימון מובנית אינטנסיבי

מה זה ctDNA? אז מה זה באמת ctDNA? ctDNA (קיצור של Circulating Tumor DNA) הוא למעשה מקטעים של DNA שמקורם בתאי הגידול אשר משתחררים לזרם הדם. ניתן "לאסוף" את אותם מקטעים באמצעות בדיקת דם פשוטה, ללא צורך בביופסיה פולשנית. מטבע הדברים, ctDNA נושא את המוטציות הגנטיות של הגידול, ולכן משקף את נוכחותו ופעילותו. מה המשמעות הקלינית? הימצאות ctDNA בדם מעידה בדרך כלל על שארית מחלה מיקרוסקופית (MRD) – מחלה שאינה נראית בהדמיה רגילה. לעומת זאת, היעדר ctDNA לאחר טיפול מעיד על סיכון נמוך יותר

סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר - גם בישראל וגם בעולם. אצלנו בארץ מאובחנים מדי שנה בערך 3,000 אנשים, ומתוך זה כ־1,200 נפטרים. בעולם מדובר במחלה השנייה הכי קטלנית מבין סוגי הסרטן. מהי קולונוסקופיה? קולונוסקופיה היא בדיקה רפואית שבה רופא בודק את המעי הגס לכל אורכו בעזרת צינור גמיש ודק עם מצלמה זעירה בקצהו. הבדיקה אינה דורשת אשפוז, אך דורשת הכנה של מספר ימים של תזונה עם הגבלות מסוימות ולקיחת משלשלים. הבדיקה נעשית בטשטוש ובמהלכה ניתן לראות את פנים המעי ולאתר שינוי

סרטן הלבלב (Pancreatic Ductal Adenocarcinoma – PDAC) הוא אחד מסוגי הסרטן האלימים ביותר, עם שיעורי הישרדות נמוכים מאוד. רק מעטים מהחולים מתאימים לניתוח, וגם אז, הסיכון לחזרת המחלה גבוה. מחקר שפורסם לאחרונה בודק משלב כימותרפי חדש לטיפול טרום ניתוחי (Neo-Adjuvant) לגידולים ניתוחים או בעלי נתיחות גבולית. יש מעט מאד מידע אודות טיפול טרום ניתוחי בגידולי לבלב נתיחים, מחקרים בדקו שילוב של כימותרפיה וקרינה מול טיפול כימי מקובל. הטיפול המקובל עד כה היה משלב כימותרפי בשם mFOLFIRINOX, אש