כשאני פוגשת מטופל לראשונה במרפאה, אני כמעט אף פעם לא רואה רק אדם אחד. יחד איתו, בתוך הדאגה ובתוך השאלות, נמצאת משפחה שלמה. לילות ללא שינה של בן/בת הזוג, החרדה של הילדים, והנכונות של האחים לעזור, כל אלה הם חלק בלתי נפרד מהטיפול האונקולוגי. באונקולוגיה המודרנית של 2026, אנחנו כבר יודעים שהטיפול במחלה לא מסתיים במרפאה או באשפוז יום. כשאני פוגשת מטופל והמעטפת המשפחתית שלו, אני רואה לנגד עיני מערכת שלמה שחייבת לעבוד בסנכרון. לפעמים עולה התחושה שהנוכחות של המשפחה היא "בונוס" נעים,

אחת השאלות הראשונות שאני נשאלת בקליניקה היא: "ד"ר, מה מותר לי לאכול?". סביב הקשר בין אוכל לסרטן צמחו אינספור תיאוריות שעלולות לייצר חרדה מיותרת. הנה המיתוסים הנפוצים ביותר, והאמת המדעית שמאחוריהם: מיתוס הסוכר: "סוכר מאכיל את הסרטן" נכון, תאי סרטן צורכים סוכר (גלוקוז) בקצב גבוה, אבל כך גם כל תא בריא בגוף שלנו במיוחד המוח והלב). האמת: אין הוכחה מדעית לכך שהימנעות מוחלטת מסוכר תרעיב את הגידול. להיפך, משטר תזונה קיצוני מדי עלול להוביל לירידה מסוכנת במשקל ולאובדן מסת שריר. השורה ה

סל הבריאות החדש מציג שינויים וחידושים משמעותיים אל מול גידולי מערכת העיכול תוך נתינת דגש מרכזי לרפואה מותאמת אישית, בדיקות וטיפולים שמתאימים בדיוק למאפיינים הביולוגיים של הגידול. הנה ריכוז העדכונים שחשוב להכיר: בדיקת MMR לכלל הגידולים  – זוהי בשורה משמעותית עם השלכות רחבות: מהיום, כל מי שמתמודד עם גידול במערכת העיכול (מעי גס, קיבה, לבלב, דרכי מרה ועוד), בכל גיל ובכל שלב של המחלה, זכאי לבדיקת MMR או (MSI)  במסגרת הסל. בדיקה זו מהווה את "תעודת הזהות" של הגידול ומנבאת את מידת הת

קיבלתם את תוצאות הבדיקה, פתחתם את הקובץ, והדבר הראשון שנתקלתם בו הוא רשימה של מושגים שנראים כמו שפה זרה. "קליטה פתולוגית", "האדרה", "פעילות מטבולית מוגברת"... זה הרגע שבו אתם מתחילים להילחץ. אבל רגע לפני שנבהלים, חשוב לעשות סדר. בפוסט הזה נבין מה ההבדל בין הבדיקות השונות, ולמה המילים המפחידות האלו הן למעשה כלי עבודה חיוניים עבורנו, הרופאים, כדי להתאים לכם את הטיפול המדויק ביותר. מה ההבדל בין בדיקות ההדמיה השונות? לפני שצוללים למושגים המורכבים, כדאי להבין מה כל בדיקה מנסה "לרא

מה חשוב לדעת כשמגיעים לראשונה לרופא אונקולוג? הגעתם בפעם הראשונה לרופא אונקולוג עם אבחנה של סרטן? זהו רגע מטלטל, מלא שאלות, חששות ומידע חדש. המושגים והקיצורים שצצים לפתע יכולים להרגיש כמו שפה זרה. לכן, הכנתי עבורכם מילון ראשוני שיפשט את הדברים הבסיסיים שכל אחד צריך להכיר בתחילת הדרך. מושגים בסיסיים שכדאי לדעת אבחנה  - קביעת סוג המחלה על סמך בדיקות, הדמיות ולעיתים ביופסיה. ביופסיה  - פעולה בה נוטלים דגימה מהרקמה החשודה שנבדקת תחת מיקרוסקופ כדי לברר אם יש סרטן. שלב (סטייג׳)  -

עלייה מדאיגה בגידולי מערכת העיכול אצל צעירים לאחרונה אנחנו שומעים וקוראים לא מעט על אנשים צעירים, מתחת לגיל 50, שחולים בגידולים של מערכת העיכול. סיפורים שמתפרסמים כמו מותו לאחרונה של ג’יימס ואן דר ביק  הרי הוא דוסון מ"דוסון קריק"  ממחלת סרטן המעי הגס בגיל 48 מכניסים את כולנו לחרדה ולחץ. התחושה שבשנים האחרונות חלה עלייה בשיעור גידולים מערכת העיכול בצעירים מתחת לגיל 50 היא אכן נכונה ומגובה בנתונים. גידולים אלו כוללים גידולי ושט-קיבה, גידולי לבלב, סרטן כיס המרה וגידולי מעי הגס ו

בשנים האחרונות אנחנו עדים למהפכה שקטה אך דרמטית: בחלק מהגידולים של מערכת העיכול עם MMR-D / MSI-High (חסר במנגנון תיקון הטעויות ב-DNA) במחלות אלו אימונותרפיה מצליחה להביא לתגובות כל כך עמוקות עד שעולה שאלה שלא העזנו לשאול מעולם בעבר: האם אפשר לרפא סרטן בלי ניתוח? מחלה עם MSI-High או חסר בחלבוני MMR, הוא מצב ביולוגי שבו קיימת פגיעה במנגנוני תיקון ה-DNA של התא. המשמעות היא שלאורך הזמן מצטברות בתאים שנוצרים שגיאות העתקה רבות יותר ויותר, מה שמוביל לעיתים להתפתחות גידול סרטני. עד ל

מספר מחקרים ותצפיות לאורך השנים הצביעו על כך שצריכה מתונה של אספירין לאחר אבחון וטיפול בסרטן המעי הגס, יכולה להיות קשורה להישרדות טובה יותר אצל חלק מהחולים. אחד הממצאים המעניינים ביותר הוא שהשפעה הזאת לא זהה אצל כולם, אלא קשורה לשינוי גנטי במסלול ה-PI3K בתאי הגידול.  אז מה זה PI3K בעצם? PI3K הוא מסלול “אותות גדילה” בתוך התא. כאשר יש בו מוטציה: התא הסרטני מקבל יותר מסרים לגדול ולהתחלק ייתכן שהוא גם רגיש יותר להשפעות אנטי-דלקתיות של אספירין כלומר האספירין לא “נלחם בסרטן” ישירות

מחקר CHALLENGE (ראשי תיבות של Colon Health and Life-Lone Exercise change) הוא מחקר מעניין (וגם ייחודי מאד בכך שלא היה ממומן על ידי חברת תרופות כלשהי), שבוצע על אוכלוסייה של כ-900 חולים. החולים גויסו למחקר בין השנים 2009 ל-2024. כל החולים שגיוסו למחקר הינם חולים עם עבר של סרטן במעי הגס (שלב 2 או שלב 3), שקבלו טיפול כימי ויכלו להכנס למחקר עד שלושה חודשים מסיום הטיפול הכימותרפי המשלים. במהלך המחקר חולקו החולים לשתי קבוצות: קבוצת המחקר  – החולים קבלו תוכנית אימון מובנית אינטנסיבי

מה זה ctDNA? אז מה זה באמת ctDNA? ctDNA (קיצור של Circulating Tumor DNA) הוא למעשה מקטעים של DNA שמקורם בתאי הגידול אשר משתחררים לזרם הדם. ניתן "לאסוף" את אותם מקטעים באמצעות בדיקת דם פשוטה, ללא צורך בביופסיה פולשנית. מטבע הדברים, ctDNA נושא את המוטציות הגנטיות של הגידול, ולכן משקף את נוכחותו ופעילותו. מה המשמעות הקלינית? הימצאות ctDNA בדם מעידה בדרך כלל על שארית מחלה מיקרוסקופית (MRD)  – מחלה שאינה נראית בהדמיה רגילה. לעומת זאת, היעדר ctDNA לאחר טיפול מעיד על סיכון נמוך יותר

סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר - גם בישראל וגם בעולם. אצלנו בארץ מאובחנים מדי שנה בערך 3,000 אנשים, ומתוך זה כ־1,200 נפטרים. בעולם מדובר במחלה השנייה הכי קטלנית מבין סוגי הסרטן. מהי קולונוסקופיה? קולונוסקופיה היא בדיקה רפואית שבה רופא בודק את המעי הגס לכל אורכו בעזרת צינור גמיש ודק עם מצלמה זעירה בקצהו. הבדיקה אינה דורשת אשפוז, אך דורשת הכנה של מספר ימים של תזונה עם הגבלות מסוימות ולקיחת משלשלים. הבדיקה נעשית בטשטוש ובמהלכה ניתן לראות את פנים המעי ולאתר שינוי

סרטן הלבלב (Pancreatic Ductal Adenocarcinoma – PDAC) הוא אחד מסוגי הסרטן האלימים ביותר, עם שיעורי הישרדות נמוכים מאוד. רק מעטים מהחולים מתאימים לניתוח, וגם אז, הסיכון לחזרת המחלה גבוה. מחקר שפורסם לאחרונה בודק משלב כימותרפי חדש לטיפול טרום ניתוחי (Neo-Adjuvant) לגידולים ניתוחים או בעלי נתיחות גבולית. יש מעט מאד מידע אודות טיפול טרום ניתוחי בגידולי לבלב נתיחים, מחקרים בדקו שילוב של כימותרפיה וקרינה מול טיפול כימי מקובל. הטיפול המקובל עד כה היה משלב כימותרפי בשם mFOLFIRINOX, אש

מה זה ביומקרים? ביומרקרים הם שינויים ביולוגים שניתן למדוד באופן מדויק במעבדה. בדרך כלל ביומרקרים נבדקים על הביופסיות שנלקחות מהגידול. יש שני סוגים של ביומרקרים: ביומרקרים פרדיקטיבים – שמעידים על תגובה לטיפול ספציפי ביומרקרים פרוגנוסטים – שמעידים על פרוגנוזה איך משתמשים בביומרקרים על מנת לקבוע טיפול? המרקר הראשון שנמצא בשימוש בעיקר בהקשר של גידולי מעי גס הוא ה-RAS (בהתחלה KRAS ובהמשך all RAS). בגידולים ללא מוטציה בחלבון זה יש תגובה למעכבי EGFR (שילוב עם כימותרפיה משפר הישרדות)

גידולים בדרכי המרה יכולים להתפתח בתוך הכבד או מחוץ לו, ולעיתים מתגלים מאוחר כי הם אינם גורמים לתסמינים בשלבים המוקדמים בדרך כלל. כאשר מופיעים תסמינים, הם לרוב כוללים צהבת, גרד, ירידה במשקל וכאבים בבטן הימנית העליונה. האבחון נעשה באמצעות הדמיה (CT/MRI) ויש צורך בביופסיה מהגידול. לעיתים ניתן לקחת ביופסיה באנדוסקופיה ולעיתים מבוצעת ביופסיה כבדית באמצעות אולטרא סאונד. במחלה מקומית ניתן לנתח ולהסיר את הגידול ולאחר מכן יש לקבל טיפול כימותרפי משלים. למרבה הצער, ברוב החולים המחלה מאו

גידולי הלבלב נחשבים לאחד הגידולים המאתגרים ברפואה, בעיקר משום שהם אינם גורמים לתסמינים מוקדמים ברורים. לרוב הסימנים הראשונים כוללים כאבי בטן עמומים, ירידה במשקל, חוסר תיאבון או צהבת. האבחון מתבצע בדרך בכלל בשלבים מאוחרים של המחלה בהם לא ניתן לרפא.האבחון מתבצע באמצעות CT, MRI או אנדוסקופ-אולטרסאונד (EUS), ובמקרים רבים נדרשת ביופסיה.   הטיפול   משתנה לפי שלב המחלה: בגידול מקומי- לעיתים ניתן לנתח, בשילוב טיפול כימותרפי לפני או אחרי הניתוח. בגידול מפושט - הטיפול העיקרי הוא כימותר

מה זה MSI-High? מדובר במצב מצב ביולוגי שבו קיימת פגיעה במנגנוני תיקון ה-DNA של התא. המשמעות היא שבתאים מצטברות שגיאות גנטיות רבות יותר - מה שמוביל לעיתים להתפתחות גידול סרטני, בעיקר במעי הגס וברקטום. גידולים מסוג MSI-HIGH מהווים קבוצה ייחודית, מכיוון שהם נוטים להגיב בצורה מצוינת לטיפולי אימונותרפיה . בניגוד לכימותרפיה רגילה, אימונותרפיה מפעילה את מערכת החיסון לתקוף את התאים הסרטניים, וב-MSI-HIGH התגובה לרוב טובה מאד. מדובר בבדיקה שמתבצעת על רקמת הגידול והיא חיוני להתאמת טיפול

גידולי המעי הגס והרקטום (החלחולת) הם מהגידולים השכיחים, אך גם מהגידולים שניתן למנוע או לגלות מוקדם. מודעות, בדיקות סקר וטיפול מתאים יכולים להשפיע משמעותית על סיכויי ההחלמה. מהם גידולי המעי הגס והרקטום? ברוב המקרים, הגידולים מתחילים מפוליפים - בליטות קטנות שעלולות להפוך עם השנים לממאירות. איתור והסרתם בזמן מונעים את התפתחות המחלה. גורמי סיכון היסטוריה משפחתית של פוליפים/סרטן מעי גס תזונה עשירה בבשר אדום ומעובד עודף משקל וחוסר פעילות עישון ואלכוהול מחלות מעי דלקתיות תסמינים שכד

גידולי הוושט והקיבה הם מחלות המתפתחות לרוב באופן הדרגתי, לעיתים ללא סימנים מוקדמים. דווקא משום כך -  מודעות, אבחון בזמן ופנייה לייעוץ מקצועי יכולים לשנות משמעותית את התוצאות.   גידולי וושט גידולי וושט קשורים לעיתים קרובות לגירוי כרוני של הוושט.הגורמים הנפוצים ביותר כוללים: צרבת כרונית ורפלוקס - שעלולים לגרום לשינוי בתאי הוושט ( Barrett’s esophagus ). עישון וצריכת אלכוהול גבוהה. תסמינים שכיחים :  קושי או כאב בבליעה, ירידה במשקל, תחושה שאוכל "נעצר" באמצע הדרך . כיצד מאבחנים?  ב