פעם, התייחסנו לסרטן המעי הגס כמחלה אחת. היום אנחנו כבר יודעים: גידול בצד ימין וגידול בצד שמאל עשויים להתנהג אחרת. איך המיקום משפיע על התסמינים, על בחירת הטיפול ועל התחזית? בואו נעשה סדר. באחד הפוסטים הקודמים שלי, כשדיברנו על ביו-מרקרים (אותם סמנים ביולוגיים שעוזרים לנו להתאים טיפול אישי), הבטחתי שנצטרך לעצור רגע ולדבר על הגיאוגרפיה של הבטן שלנו. ספציפית על ההבדל בין צד ימין לצד שמאל של המעי הגס. אם בעבר נהגו לעיתים להתייחס לגידולים במעי הגס כמקשה אחת, היום ברור שמיקום הגידול

מה קורה כשהבינה המלאכותית נכנסת לחדר הרופא? את המשפט שבכותרת של הפוסט הזה אני שומעת יותר ויותר לאחרונה. כמעט בכל שבוע יש לפחות מטופל אחד, שמגיע לא רק עם בדיקות הדם, תשובת הסי־טי או הדוח הפתולוגי, אלא גם עם ניתוח ארוך ומפורט שהוא קיבל מ-ChatGPT או מבינה מלאכותית אחרת (Claude, Gemini, Perplexity ולפעמים מכולן ביחד). חלק מהחולים מגיעים מודאגים מאוד בגלל מונח רפואי שה-AI פירש בצורה דרמטית. אחרים מגיעים מלאי תקווה בעקבות טיפול חדש שהמערכת "מצאה" עבורם. ובין החרדה לאופטימיות, יש בד

איך נספר לילדים? זו אולי אחת השאלות הכי עדינות, כואבות וטבעיות שאני שומעת במרפאה. לפעמים זו אחת השאלות הראשונות שאני שומעת ולעיתים קרובות היא עולה עוד לפני שאנחנו בכלל מספיקים לדבר על תוכנית הטיפול עצמה. להתחיל את הדרך הארוכה של טיפול באבחנה אונקולוגית מביאה איתה גם מורכבות משפחתית עמוקה. אני פוגשת הרבה אנשים צעירים, הורים לילדים קטנים, וגם מבוגרים שהם סבים וסבתות פעילים ומעורבים מאוד בחיים של הנכדים שלהם. כמעט תמיד, בשלב כזה או אחר, עולה אותה ההתלבטות: האם לשתף? כמה לספר? וא

כשאדם מקבל אבחנה של סרטן, כמעט מיד מתחיל סביבו מבול של עצות. משפחה, חברים, שכנים וקבוצות ברשתות החברתיות , כולם רוצים לעזור, ולכל אחד יש המלצה על משהו “טבעי”: צמחי מרפא, תוספי תזונה, דיאטה מיוחדת או טיפול כזה או אחר. הרצון לעשות עוד משהו כדי להרגיש טוב יותר הוא טבעי ומובן. אבל דווקא בגלל זה חשוב לעשות סדר: יש טיפולים משלימים שיכולים לעזור מאוד, ויש דברים שעלולים להפריע לטיפול או אפילו לסכן את המטופל. קודם כול: רפואה משלימה היא משלימה – היא לא במקום הטיפול הרפואי חשוב להבין את

מחשבות ותובנות מהכנס המרכזי באירופה בנושא סרטן במערכת העיכול בשבוע הראשון של יולי השתתפתי בכנס ESMO GI 2026 במינכן. זהו אחד הכנסים החשובים באירופה בנושא סרטן במערכת העיכול. במשך ארבעה ימים הוצגו מחקרים חדשים ודיונים על דרכים לשפר את הטיפול במטופלים. בין הנושאים המרכזיים היו בדיקות דם מתקדמות, טיפולים שמותאמים למאפיינים של הגידול, וטיפולים שמפעילים את מערכת החיסון נגד הסרטן. אם הייתי צריכה לסכם את הכנס במשפט אחד, הייתי אומרת: אם צריך לסכם את הכנס במשפט אחד: הרפואה מתקדמת לכיוו

בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בטיפול בסרטן הקיבה, בסרטן מעבר ושט-קיבה ובגידולים מתקדמים של מערכת העיכול העליונה. בכנסים האונקולוגיים המרכזיים האחרונים – ASCO, ASCO GI, ESMO GI – הוצגו מחקרים חדשים שמדגישים את התקדמות האונקולוגיה לכיוון של טיפול מותאם אישית: בחירת טיפול לפי מאפייני הגידול, סמנים ביולוגיים, שלב המחלה ומצבו הכללי של המטופל. בפוסט הבא אסכם בשפה פשוטה את עיקרי החידושים שהוצגו בתחום סרטן הקיבה והוושט, תוך התייחסות למחקרים מרכזיים שהוצגו בכנסים שהזכרתי: HERIZO

לפעמים כשאתם שומעים את המילים "מחקר קליני" מהאונקולוג המטפל בזמן התמודדות עם סרטן, זה לא תמיד נשמע כמו הזדמנות. לפעמים זה נשמע מפחיד, לא ברור, ואפילו כמו סיכון. לכן, כשאונקולוג מציע להצטרף למחקר, לא מעט מטופלים ובני משפחה מרגישים קודם כול חשש ובלבול והמחשבה הראשונה שעולה לרבים מהם בראש היא: "מה, עכשיו אני שפן ניסיונות?". התשובה היא חד-משמעית לא. מחקר קליני הוא ממש לא "ניסוי עליכם" במובן המפחיד של המילה, ולא מצב שבו מוותרים על הטיפול הרגיל. זו מסגרת רפואית מפוקחת: יש כללים ברו

סרטן הלבלב נחשב לאחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר, בעיקר משום שהוא מתגלה לרוב בשלב מתקדם, אך מחקר חדש מציע כיוון שעשוי בעתיד לשפר את היכולת לזהות אותו מוקדם יותר. במאמר שפורסם בכתב העת הרפואי Gut, חוקרים פיתחו מודל בינה מלאכותית חדש בשם REDMOD, שמטרתו לזהות את סרטן הלבלב בשלב מוקדם מאוד, עוד לפני שניתן לראותו בבדיקות הדמיה רגילות או להרגיש תסמינים. האתגר המרכזי הוא שסרטן הלבלב (ובעיקר מסוג adenocarcinoma) מתפתח בשקט: בשלבים הראשונים הלבלב נראה תקין לחלוטין בבדיקות CT , ולכן מע

בכנס האונקולוגי הגדול והחשוב בעולם, ASCO 2026, הוצגו תוצאות של מחקר חדש בשם RASolute, שעורר לא מעט עניין בקהילה הרפואית. המחקר בוחן תרופה חדשה לסרטן הלבלב, שהוא כידוע אחד הגידולים המורכבים והמאתגרים ביותר לטיפול. במשך שנים אפשרויות הטיפול בסרטן הלבלב היו מצומצמות יחסית, ולכן כל התקדמות משמעותית בתחום הזה מושכת כמובן תשומת לב רבה. הנתונים החדשים שעולים מהמחקר אמנם אינם סוף פסוק, אבל הם בהחלט מצביעים על כך שייתכן שבקרוב תעמוד לרשותנו תרופה שתוכל, סוף סוף, לשפר בצורה דרמטית את ה

המפגש עם האונקולוג במרפאה הוא כמעט תמיד רגע טעון. הוא מלווה בלחץ נפשי עצום, הצפה של מושגים רפואיים מורכבים שנשמעים כמו שפה זרה, וזמן קצוב של ביקור. מטופלים רבים ובני משפחותיהם יוצאים מהחדר בתחושה שהם שכחו לשאול חצי מהדברים שרצו, או שהם לא לגמרי בטוחים מה הצעד הבא. כדי לא ללכת לאיבוד בתוך ההצפה הזו, המפתח הוא להגיע מוכנים. ככל שתהיו מאורגנים יותר, כך תהפכו לשותפים אקטיביים וממוקדים יותר בהחלטות על הגוף והבריאות שלכם. הנה מדריך פרקטי שיעזור לכם לעשות סדר לקראת הביקור הבא. מארגנ

בעולם הרפואה, ובמיוחד באונקולוגיה, אבחנה של מחלה מביאה איתה המון סימני שאלה, לחץ ותחושה שהקרקע נשמטה לנו פתאום מתחת לרגליים. ברגעים האלו, אחת השאלות שעולות הכי הרבה בקרב מטופלים ובני משפחה היא: "האם כדאי לנו לשמוע דעה נוספת? ואם כן, איך הרופא המטפל שלנו יגיב?" בואו ננסה לעשות סדר בנושא המורכב והרגיש הזה, ונבין מתי זה נכון, למה זה חשוב, ואיך זה בכלל באמת עובד. אז למה בכלל ללכת לחוות דעת שנייה? קודם כל כדאי להזכיר שרפואה היא לא מתמטיקה. באונקולוגיה המודרנית יש לעיתים קרובות מספ

כשאנחנו יושבים במרפאה ואני ממליצה על טיפול מסוים, המטרה של כולנו היא להתחיל אותו כמה שיותר מהר. אבל לפעמים, בין הרגע שבו סיכמנו על תוכנית הטיפול לבין הרגע שבו האחות ביום האשפוז מחברת את העירוי, עובר זמן שמרגיש כמו נצח. למה זה קורה? חשוב לי שתכירו את התהליך. לא כדי להרתיע, אלא כדי להוריד את רמת החרדה ולתאם ציפיות. סל התרופות וההנחיות הקליניות מדי שנה נכנסות לסל הבריאות תרופות חדשות ופורצות דרך (אתם יכולים להראות את הפוסט שלי על סל התרופות האחרון כאן). אבל, לכל תרופה יש "התוויה

בשיחות במרפאה אנחנו מדברים הרבה על פרוגנוזה, על אחוזי הצלחה ועל "תגובה לטיפול". אבל יש דבר אחד שקשה לשים עליו מספרים בבדיקות דם או בהדמיות, ובכל זאת הוא מהחשובים ביותר: איכות החיים – איך נראה היום-יום שלנו, ומה באמת אפשר לעשות בו. המרדף אחרי ה"עוד קצת" לא פעם הרפואה המודרנית מציעה "עוד אפשרות": עוד קו טיפולי, טיפול במסגרת מחקר, או חזרה לתרופה שעזרה בעבר. על הנייר זה יכול להוסיף חודש או חודשיים לחיים. זה הרבה. אבל לפעמים המחיר נמצא בתופעות הלוואי – וזה מחיר שלא תמיד רואים מיד.

מטופלים רבים פוגשים אותי במרפאה ושומעים את המשפט: "אני צריכה להעלות את המקרה שלך לדיון בפורום". לעיתים זה נשמע כמו רגע מלחיץ, אבל בפועל זו הדרך שלנו לוודא שאתם מקבלים את תוכנית הטיפול המדויקת ביותר. מהו הדיון הרב-תחומי (Tumor Board)? בעולם האונקולוגיה המודרני, הטיפול הטוב ביותר נולד לעיתים קרובות מתוך שיתוף פעולה בין מומחים מתחומים שונים. הדיון הזה הוא פגישה שבועית קבועה שבה יושבים יחד אונקולוגים, כירורגים, רדיולוגים ופתולוגים כדי לבחון מקרים מורכבים. מתי מקרה מגיע לדיון?

רבים נוטים לחשוב על סרטן כעל מחלה אחת. אבל בפועל, "סרטן" הוא שם משפחה רחב למאות מחלות שונות. ההבדל העיקרי ביניהן הוא לא רק באיזה איבר הן נמצאות, אלא מאיזה סוג של תא הן התחילו. השם שניתן לגידול, למשל - קרצינומה, סרקומה או לימפומה, מעיד על המקור שלו, וזה מה שקובע כיצד נטפל בו. אז על אילו סוגי גידולים אנחנו מדברים? קרצינומה (Carcinoma) זוהי הקבוצה השכיחה ביותר של הגידולים (כ-80% מהמקרים). המקור: תאי אפיתל. אלו הם התאים שעוטפים את האיברים שלנו, מצפים את מערכת העיכול (התחום שבו אנ

הטיפול המודרני בסרטן ב-2026 הוא עוצמתי ומדויק. אבל כדי שהוא יעבוד במיטבו, אנחנו צריכים את החולים כשותפים ערניים בבית. הנה איך לנהל את התופעות הנפוצות ומתי אסור לחכות: חום וזיהומים חוק ה-38 מעלות - מערכת החיסון שלכם זקוקה להגנה מקסימלית בזמן הטיפול. נורה אדומה : חום של 38 מעלות ומעלה מחייב בדיקה מיידית. אל תיקחו אקמול ותחכו שיעבור. באונקולוגיה, חום הוא סימן אזהרה לזיהום שדורש טיפול מהיר. יש צורך לפנות בהקדם למיון מערכת העיכול (שלשולים, בחילות והקאות) בבית: ניתן לטפל בשלשולים

כשאני פוגשת מטופל לראשונה במרפאה, אני כמעט אף פעם לא רואה רק אדם אחד. יחד איתו, בתוך הדאגה ובתוך השאלות, נמצאת משפחה שלמה. לילות ללא שינה של בן/בת הזוג, החרדה של הילדים, והנכונות של האחים לעזור, כל אלה הם חלק בלתי נפרד מהטיפול האונקולוגי. באונקולוגיה המודרנית של 2026, אנחנו כבר יודעים שהטיפול במחלה לא מסתיים במרפאה או באשפוז יום. כשאני פוגשת מטופל והמעטפת המשפחתית שלו, אני רואה לנגד עיני מערכת שלמה שחייבת לעבוד בסנכרון. לפעמים עולה התחושה שהנוכחות של המשפחה היא "בונוס" נעים,

אחת השאלות הראשונות שאני נשאלת בקליניקה היא: "ד"ר, מה מותר לי לאכול?". סביב הקשר בין אוכל לסרטן צמחו אינספור תיאוריות שעלולות לייצר חרדה מיותרת. הנה המיתוסים הנפוצים ביותר, והאמת המדעית שמאחוריהם: מיתוס הסוכר: "סוכר מאכיל את הסרטן" נכון, תאי סרטן צורכים סוכר (גלוקוז) בקצב גבוה, אבל כך גם כל תא בריא בגוף שלנו במיוחד המוח והלב). האמת: אין הוכחה מדעית לכך שהימנעות מוחלטת מסוכר תרעיב את הגידול. להיפך, משטר תזונה קיצוני מדי עלול להוביל לירידה מסוכנת במשקל ולאובדן מסת שריר. השורה ה

סל הבריאות החדש מציג שינויים וחידושים משמעותיים אל מול גידולי מערכת העיכול תוך נתינת דגש מרכזי לרפואה מותאמת אישית, בדיקות וטיפולים שמתאימים בדיוק למאפיינים הביולוגיים של הגידול. הנה ריכוז העדכונים שחשוב להכיר: בדיקת MMR לכלל הגידולים – זוהי בשורה משמעותית עם השלכות רחבות: מהיום, כל מי שמתמודד עם גידול במערכת העיכול (מעי גס, קיבה, לבלב, דרכי מרה ועוד), בכל גיל ובכל שלב של המחלה, זכאי לבדיקת MMR או (MSI) במסגרת הסל. בדיקה זו מהווה את "תעודת הזהות" של הגידול ומנבאת את מידת הת

קיבלתם את תוצאות הבדיקה, פתחתם את הקובץ, והדבר הראשון שנתקלתם בו הוא רשימה של מושגים שנראים כמו שפה זרה. "קליטה פתולוגית", "האדרה", "פעילות מטבולית מוגברת"... זה הרגע שבו אתם מתחילים להילחץ. אבל רגע לפני שנבהלים, חשוב לעשות סדר. בפוסט הזה נבין מה ההבדל בין הבדיקות השונות, ולמה המילים המפחידות האלו הן למעשה כלי עבודה חיוניים עבורנו, הרופאים, כדי להתאים לכם את הטיפול המדויק ביותר. מה ההבדל בין בדיקות ההדמיה השונות? לפני שצוללים למושגים המורכבים, כדאי להבין מה כל בדיקה מנסה "לרא