ימין או שמאל? למה המיקום של הגידול במעי הגס משנה את חוקי המשחק

פעם, התייחסנו לסרטן המעי הגס כמחלה אחת. היום אנחנו כבר יודעים: גידול בצד ימין וגידול בצד שמאל עשויים להתנהג אחרת. איך המיקום משפיע על התסמינים, על בחירת הטיפול ועל התחזית? בואו נעשה סדר.

באחד הפוסטים הקודמים שלי, כשדיברנו על ביו-מרקרים (אותם סמנים ביולוגיים שעוזרים לנו להתאים טיפול אישי), הבטחתי שנצטרך לעצור רגע ולדבר על הגיאוגרפיה של הבטן שלנו. ספציפית על ההבדל בין צד ימין לצד שמאל של המעי הגס. אם בעבר נהגו לעיתים להתייחס לגידולים במעי הגס כמקשה אחת, היום ברור שמיקום הגידול הוא חלק חשוב מהתמונה. לצד מאפייני המטופל, שלב המחלה והפרופיל המולקולרי, גם הצד שבו החל הגידול עשוי להשפיע על ההתנהגות שלו ועל בחירת הטיפול.

ההבדל העוברי והמבני

המעי הגס שלנו נראה כמו מסגרת של תמונה בתוך הבטן. אבל הסיפור מתחיל עוד כשהיינו עוברים ברחם:

• הצד הימני מתפתח בעיקר מהמעי התיכון (Midgut). חלל המעי באזור זה רחב יותר, ותוכן המעי עדיין נוזלי יחסית, מאפיינים שמשפיעים גם על האופן שבו גידולים באזור עשויים להתבטא.

• הצד השמאלי מתפתח בעיקר מהמעי האחורי (Hindgut). חלל המעי באזור זה צר יותר, ותוכן המעי מוצק יותר ולכן גידולים באזור עלולים להתבטא מוקדם יותר בשינויים בהרגלי היציאה או בחסימה.

איך זה משפיע על התסמינים?

בגלל המבנה השונה, הגידולים בשני הצדדים מתנהגים אחרת לגמרי, וזה משפיע על הדרך שבה אנחנו מגלים אותם:

• בצד שמאל (הצר): בגלל חלל המעי הצר יותר ותוכן המעי המוצק יותר, גידולים עלולים לגרום לשינוי בהרגלי היציאה, לעצירות חדשה, לשלשול, לצואה צרה או לדימום אדום גלוי. לעיתים הם גם גורמים לחסימה. התסמינים האלה עשויים להוביל לבירור רפואי, אבל אי אפשר להסיק מהם לבדם באיזה שלב המחלה תתגלה.

• בצד ימין (הרחב): בגלל חלל המעי הרחב ותוכן המעי הנוזלי יחסית, גידול יכול לגדול זמן רב בלי לגרום לחסימה. הדימום עלול להיות איטי וסמוי, ולכן הביטוי הראשון עשוי להיות אנמיה מחוסר ברזל, עייפות, חולשה, חיוורון או קוצר נשימה במאמץ. לעיתים מופיעים גם כאב או אי-נוחות בבטן.

הביולוגיה והטיפול: התאמה אישית

וכאן העסק מתחיל להיות מעניין באמת: הגידולים בצד ימין ובצד שמאל נושאים פרופיל גנטי שונה.

• במחלה גרורתית שמקורה בצד שמאל, וכאשר בדיקות הגידול מראות שאין מוטציות ב-RAS וב-BRAF, תרופות נוגדות EGFR כמו ארביטוקס או וקטיביקס עשויות להיות אפשרות טיפול חשובה בשילוב עם כימותרפיה. ההחלטה תלויה גם במצב המטופל ובמאפיינים נוספים של המחלה.

• בגידולים שמקורם בצד ימין שכיחים יותר מאפיינים כמו MSI-High או חסר במערכת תיקון אי-התאמות ב-DNA (dMMR). כאשר אחד המאפיינים האלה קיים, ובמיוחד במחלה מתקדמת, אימונותרפיה עשויה להיות יעילה מאוד. עם זאת, לא כל גידול בצד ימין הוא אכן MSI-High, ומיקום הגידול לבדו אינו מספיק כדי לבחור טיפול.

השורה התחתונה

כשאתם או היקרים לכם מאובחנים, אל תסתפקו רק בשאלה "מה השלב של המחלה?". תשאלו גם איפה בדיוק היא נמצאת ומה הפרופיל הביולוגי שלה. המיקום הוא המצפן שלנו בבחירת מסלול הטיפול המדויק והנכון ביותר עבורכם.