היום שאחרי: איך מתמודדים עם תופעות ארוכות טווח לאחר טיפולים אונקולוגיים?

כשמתחילים טיפול אונקולוגי, בין אם מדובר בכימותרפיה, בטיפול ממוקד (ביולוגי) או באימונותרפיה, רוב תשומת הלב מופנית באופן טבעי לטיפול במחלה. אבל גם לאחר שהטיפול מסתיים מתחיל שלב חשוב נוסף: תקופת ההחלמה, ההסתגלות והמעקב אחר תופעות שעלולות להימשך זמן מה.

גם כשהמעקב האונקולוגי תקין, הגוף לא תמיד חוזר מיד לשגרה וההחלמה יכולה להימשך זמן. נימולים, ירידה בתחושה, כאב, תשישות או שינויים ברמות הסוכר, בשומנים בדם או במשקל עשויים להיות קשורים לטיפול. עם זאת, לפעמים יש להם סיבות אחרות שאפשר לזהות ולטפל בהן. לכן חשוב לשתף את הצוות המטפל בכל תסמין חדש, מתמשך או מחמיר, ולא להניח שהוא חלק בלתי נמנע מההחלמה.

שאלות שכיחות הן: "מדוע אני עדיין מרגיש/ה עקצוצים או חוסר תחושה באצבעות חודשים אחרי הכימותרפיה?" ו"למה התשישות עדיין מלווה אותי?" אלה שאלות לגיטימיות, ולעיתים יש דרכים להקל ולשפר את התפקוד.

לתקופה הזו קוראים לפעמים ״החלמה ומעקב לאחר סרטן״ (Survivorship). המטרה היא לזהות תופעות שנמשכות לאחר הטיפול, לבדוק אם יש להן סיבות נוספות ולטפל במה שאפשר, כדי לסייע בשמירה על איכות החיים.

נוירופתיה היקפית - נימול, כאב או ירידה בתחושה

תרופות מסוימות, ובהן אוקסליפלטין, עלולות לפגוע בעצבים ההיקפיים. התופעה יכולה להשתפר בהדרגה לאחר הטיפול, אך אצל חלק מהאנשים היא נמשכת זמן רב יותר.

• מה מרגישים? נימול, עקצוץ, צריבה או כאב, רגישות לקור, קושי בפעולות עדינות (מוטוריקה עדינה) ולעיתים חוסר יציבות. באוקסליפלטין רגישות לקור שכיחה במיוחד סמוך לעירוי ובדרך כלל חולפת לאחר הטיפול.

• מה כדאי לבדוק? בדיקה אצל הצוות המטפל, כולל בדיקות של תחושה, כוח, הליכה ושיווי משקל. אם צריך ניתן לשקול בדיקות דם לסיבות אחרות לנוירופתיה - למשל רמת סוכר, ויטמין B12 ותפקוד בלוטת התריס ולעיתים הפניה לנוירולוג או לבדיקת הולכה עצבית.

• מה אפשר לעשות?

  • אם הנוירופתיה מתעוררת במהלך הטיפול חשוב לדווח מוקדם. האונקולוג עשוי לשקול דחייה, הפחתת מינון, החלפה או הפסקה של התרופה בהתאם לחומרת התסמינים ולמטרת הטיפול.

  • נוירופתיה עלולה להופיע לראשונה או להחמיר גם לאחר סיום הכימותרפיה, במיוחד לאחר טיפול בתרופות ממשפחת הפלטינום כגון אוקסליפלטין. אצל חלק מהאנשים חל שיפור הדרגתי במהלך החודשים שלאחר הטיפול, אך התסמינים עשויים להימשך חודשים ואף שנים, ולעיתים להישאר קבועים.

  • בנוירופתיה כואבת, דולוקסטין היא התרופה בעלת התמיכה המחקרית הטובה ביותר, אך אינה מתאימה לכל אחד ויש לדון בה עם רופא. לגבאפנטין או פרגאבאלין אין הוכחה ברורה ליעילות בנוירופתיה שנגרמה מכימותרפיה, אף שלעיתים נשקלים באופן פרטני.

  • פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק יכולים לסייע בשיווי משקל, בתפקוד ובהפחתת הסיכון לנפילות. פעילות גופנית ודיקור עשויים לעזור לחלק מהאנשים, אך הראיות עדיין מוגבלות.

  • כדאי להגן על כפות הידיים והרגליים מחום, קור ופציעות, להשתמש בנעליים יציבות ולשפר תאורה ובטיחות בבית. אין להתחיל תוספי ויטמינים בלי שנמצא חסר ובלי התייעצות, משום שעודף של ויטמינים מסוימים עלול להזיק.

תשישות הקשורה לסרטן ולטיפול

זוהי עייפות עמוקה שאינה תואמת תמיד את רמת המאמץ ואינה חולפת בהכרח לאחר שינה. היא יכולה להשפיע על הגוף, הריכוז, מצב הרוח והתפקוד היומיומי.

• למה זה קורה? לעיתים מדובר בשילוב של השפעות הטיפול, ירידה בפעילות, הפרעות שינה, כאב, מתח נפשי, תזונה לא מספקת או מצב רפואי נוסף.

• מה כדאי לבדוק? הערכת חומרת התשישות והשפעתה על התפקוד, סקירת תרופות, שינה, כאב ומצב רגשי. לפי התסמינים והרקע הרפואי הרופא עשוי להפנות לספירת דם ולבדיקות נוספות כגון ברזל, B12, תפקודי תריס, תפקודי כליה וכבד, סוכר ואלקטרוליטים - לא כולן נחוצות לכל אדם.

• מה יכול לעזור?

  • פעילות גופנית הדרגתית ומותאמת, אירובית וחיזוק שרירים, היא אחד הכלים היעילים ביותר. מומלץ להתחיל בהדרגה ובהכוונת איש מקצוע כאשר קיימת מגבלה רפואית או תפקודית.

  • טיפול בגורמים שנמצאו, כגון אנמיה, כאב, הפרעת שינה, תת־פעילות של בלוטת התריס, חרדה או דיכאון.

  • תכנון הפעילות לאורך היום, הפסקות קצרות, שמירה על שגרת שינה, תזונה מספקת ותמיכה פסיכו־אונקולוגית או שיקום אונקולוגי לפי הצורך.

בריאות הלב, לחץ הדם, הסוכר ושומני הדם

חלק מהטיפולים האונקולוגיים עלולים להשפיע על לחץ הדם, תפקוד הלב או איזון הסוכר והשומנים. הסיכון תלוי בסוג הטיפול, במינון, בקרינה לאזור בית החזה ובגורמי הסיכון האישיים, ולכן המעקב צריך להיות מותאם ולא אחיד לכולם.

• מעקב אפשרי: לחץ דם, משקל, סוכר ושומני דם במסגרת הקהילה אצל רופא המשפחה. לפי סוג הטיפול והסיכון האישי ייתכן צורך באק״ג, אקו לב או בדיקות נוספות, ולעיתים בהפניה לקרדיולוג או למרפאת קרדיו־אונקולוגיה.

• מה יכול לעזור? פעילות גופנית מותאמת, תזונה מאוזנת, הימנעות מעישון וטיפול בלחץ דם, סוכרת או כולסטרול לפי ההנחיות המקובלות. אין טיפול תרופתי "מונע" אחד שמתאים לכולם: ההחלטה תלויה בממצאים והסיכון האישי.

• מתי לפנות בדחיפות? כאב או לחץ בחזה, קוצר נשימה חדש או מחמיר, דפיקות לב ממושכות, עילפון או נפיחות משמעותית ברגליים מצריכים הערכה רפואית מהירה.

חשוב לזכור

המידע כאן הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ אישי. תסמין חדש, מחמיר או כזה שמפריע לתפקוד כדאי להעלות בפני האונקולוג או רופא המשפחה. בפוסט הבא אני אדבר על השלכות אפשריות של ניתוחים במערכת העיכול  כגון תסמונת הצפה (Dumping) לאחר ניתוחי קיבה ותסמונת LARS לאחר ניתוחי רקטום ואסקור דרכים לשיפור איכות החיים והאכילה.